מילת חיבור - עלון פברואר 2019

"ילדים צריכים ריחות

לגדול איתם

צריכים ריחות ללכת אחריהם

להתגעגע אליהם…" (מתוך שני ריחות הברית)

מגיל צעיר פיתחתי לי מנגנון הגנה של לברוח מהגוף.

כמו זבוב שנקלע לתוך רכב שכל חלונותיו סגורים והוא משתולל ועף מפינה לפינה אחוז טירוף, אולי יימצא לו

איזה פתח קטנטן והוא יוכל להימלט ולצאת החוצה. כשהיו עולים בי רגשות שהיה לי קשה להתמודד איתם

או קונפליקטים שאיימו עלי, הנטייה שלי היתה להינתק מן הגוף ו"ללכת למקום אחר." לא להתעסק בזה. זה

נעשה בצורה לא מודעת, אך הנתק בין הראש לרגש, בין השכל לנשמה שלי הלך ונפער.

ובמרוצת השנים

קבל צורה של מחלה.

מיום שהתחלתי לעשות עבודת צמיחה ומודעות זה השיעור שלי. להתחבר! להתחבר לעצמי ולא לעזוב את

עצמי גם כשעולים בי רגשות מאיימים. להיות אותו זבוב שגם כשיש פיסת חלון פתוחה, הוא מוצא לו פינה

בתוך חלל הרכב, מתיישב ונרגע. לא בורח. לא נמלט. ואפילו אט אט מוכן להתבונן מה קרה לו? מה הוא חש?

מה הוא מרגיש? ולמה הוא זקוק כרגע? במשך השנים למדתי שיש כל מיני דברים שמאיצים את היכולת שלי

לשוב ולהתחבר אל עצמי: טבע, התבודדות, כתיבה, נשימה, מוסיקה וריחות.

ריחות! הו! הריחות משפיעים עלי באופן נפשי. לחיים יש ריח משל עצמם, לינקות, לנעורים, להתאהבות,

למלחמה, לאובדן, לזקנה, לחברות. כל דבר מלא בריח… והריח מלא בחוויות, בפיסות עבר.

האף שלי מלא בזכרונות. מלא בילדות, בבית, בחגים וברגעי משבר. האף שלי מלא בריח של אמא ואבא וסבא

וסבתא, מלא בריח של אחיי הצעירים, של דחק ושל התרחבות. האף שלי מלא בריח של פחדים, של בהלות,

של בית ספר ושל העתיד, האף שלי מלא בריחות של אמת וזיוף, גסיסה ולידה.

האף שלי בוחר את הבחירות שלי בלי שאני ערה לזה הרבה פעמים.

אנחנו מתקרבים או מתרחקים על פי ריח מבלי לדעת את זה אפילו,

אנחנו אומרים "כן" או "לא" מתוך הריח

מתעוררים בנו רגשות שונים תחת ריחות שונים

לא סתם המילים "ריח" ו"-רוח" כלכך דומות

לכל נשמה בעולם יש ריח משלה, והריח הזה מספר את פנימיותה.

את חלומותיה, את כאביה. הריח שלה הוא הקוד הפרטי של מהותה.

"אנשי הרוח והכוהנים, העוסקים במלאכת הקודש עשו שימוש רב

בתדרי הריחות בצורות רבות ומגוונות. הידע וסודות ההשפעה של

הריחות שימשו את המנהיגות הרוחנית ואת הנביאים בהכנת העם

להתמסרות בתהליך העבודה הרוחנית, וסייעו להם להוביל את

העם למחוז חפצו…

בעבר, השתמשו הכוהנים בהשפעות של צמחים בעלי תדרי ריחות

מסויימים כמו מור, לבונה והדס בעלותם לארון הקודש. הריחות הללו

שימשו במלאכת טיהור סביבת התפילה, ליצירת קדושה והעלאת תדר

ציבור המתפללים, ולצורך הכנתם לעבודת הקודש ולחיבור לעצמי

הגבוה שלהם. הריחות יועדו ליצור שאר רוח, פתיחות וחיבור לתדר האלוהי" (שוש מניקס – מפתחת שיטת "התדר)".

אני סובלת מרגישויות יתר. כמעט לכל דבר: לריחות, לאור, למגע, לצלילים, לעומס, לרעש, לצפיפות, לבדים

על הגוף… זקוקה שהכל יהיה מאד רך ועדין אחרת התחושה היא כאילו אני תחת הפגזה. או בתוך הצפה

שאין לי אויר.

כשאני כותבת "סובלת," אני מתכוונת שזה מקשה עלי מאד להיפגש באופן בריא וספונטני עם מה שהחיים

מביאים למולי. המפגש שלי עם היומיום והקשר שלי עם מרכיבי החיים נעשה בצעדים קטנים מאד ובצורה

מדודה.

אולם, כמו לכל דבר בחיים, למטבע יש שני צדדים. איזה מזל שיש את חוק היקום הזה!

הצד המואר של הרגישויות התגלה לי במרוצת שנות עבודתי הפנימית והוא היכולת לזהות מאד מהר מה

מתרחש בתוכי ומחוצה לי. יכולת לחוות את החיים מתוך מודעות מאד מעודנת.

לכל בית שאנו גדלים בו – יש ריח משלו. בין שאנחנו מודעים לזה ובין שלא.

אני יכולה ממש עכשיו להריח את הריח של הבית של סבתא שלי מהמושב ואת הריח של סבתא שלי השניה

מבת ים, ואת הריח של הבית שאני גדלתי בו ואת הריח של הבית שעשיתי לי לעצמי ולבני בשנות התבגרותי.

והריחות האלו הם כמו עוגני חיים. משהו שאפשר לשוב אליו בתוך הגוף והנפש. הריחות האלו הם חוטים של

קשר, של מערכות יחסים שטומנים בתוכם את האפשרות להירפא.

כשאני נכנסת להתקף חזק של כאבים, אני אומרת לאמא שלי: "אמא, תוכלי לבוא אלינו ולעשות בבית ריח

של עוגת שמרים וחלות"? והיא, שתתברך, מיד נרתמת. ואיך שהריח מתחיל להתפשט בבית, משהו בלב שלי

חוזר למקומו. חוזר לגוף. מתחבר! מוכן להרגיש, להתקרב.

ריחות / לאה נאור

ְ אֶ ת הַ דּבָ רִ ים הֲ כי טוֹבִ ים

הראש שלי שוכח,

אבל מזל

האף שלי זוכר לי את הריח

ואל מקומו שואף / טוביה ריבנר

באור הכחלחל של לוכד־היתושים

פני השינה שלך

באור הכחלחל של לוכד־היתושים

פני נערה, כמעט ילדה.

ריח עורך ריח לימון וריח אינלושם.

צילי עלייך-

ושפתייך שפתי – שפה אחת

אל תרתעי, אל נא תתעוררי

איני אלא חלום

הבושם של ריקי / שלומית כהן אסיף

ריח הבושם של המורה ריקי

כמו ריח הבושם של אמא

אני עומד קרוב לריקי

הולך אחריה

ונושם את הריח

כשאמא נוסעת

ואני מתגעגע

אני רוצה לחבק את ריקי

ואת הריח

אני מתקרב ופתאום בורח